ביום גשום תחת מטריה אני וחברה שלי יצאנו במהרה. הלכנו לטיול שקט במערה ופתאום מצאנו שם חיה שלא ידענו איזו חיה, אבל היא היתה קטנה וחמודה. ואז יצאנו במהרה מהמערה, והיה שם יער קטן ונחמד, וביער היה קוף קטן ומתוק ג׳ינג׳ון, שהוא היה אורנג אוטן, גורון וחמודון. והיה שם גם נמר, וברחנו מן היער. וחזרנו הביתה ואמא ואבא זרעו פרחים עם ניחוח מקסים.
(תגללו לסיפור הראשון ותראו את המילה „ ניחוח מקסים”. אם תרצו לחסוך בזמן תלחצו כאן)
עכשיו נראה את החיה. זה היה עכבר קטן ונחמד:
את זה אני ציירתי.
יום הולדת בבית שלנו. יום כיף, יום מיוחד שרק לכל אחד שנולד יש אותו, כי זה יום שבו נולדת וזה יום כיף שהוא רק שלך. יום כזה זה כיף כי זה כיף יום הולדת. זה יום מיוחד אבל באמת מיוחד, וזה יום כיף ויום מיוחד וזה יום שאני אוהבת וזה יום מיוחד שהוא רק שלי. הוא קול אחד ביום שהוא נולד, כמה שנים אחר זה. יום הולדת כבר 7 פעמים מלאו לי, כי אני בת כמעט שמונה, וכל שנה גם אני גדלה וגם יש לי יום הולדת עם כל המשפחה, כי זה יום שכל המשפחה באה: אבא, אמא, סבתא, סבא, בני דודים, ודודים, כוווווווווווווווווולם באים.
פעם היתה ילדה בת שמונה ושמה אילנה, והיא אהבה לצייר. מה היא הכי אהבה מין הציורים שלה? נראה דוגמה בסוף. מה היא עוד אהבה לעשות? היא אהבה משחקי דמיון. מה היא עוד אהבה לעשות? היא אהבה לנגן: היא ניגנה באוקוללה ובגיטרה ובאוקרינה. נראה עכשיו את הציור:
את הסיפור הראשון שלי כתבתי כשהייתי בערך בת שש. עכשיו אני בת שמונה.
קוראים לו „ביום חורף קר”:
אילאיל ביום חורף קר. יצאה לטיול. והיה שם שדה פרחים עם ניחוח מקסים.
ושם היא היתה ושכבה על הדשה הרך והנעים.
והיתה שם משפחה שהיתה לה יום הולדת, ועשו זר מין הפרחים היפים.
זו האשליה הראשונה שלי אז אני מקווה שהיא תהיה מוצלחת בשבילכם.
זה אמור להיות וילון. אבל אם תסתכלו אל החלק האפור נכון שזה ניראה כמו הר או מגדל?
ואם תסתכלו אל החלק הוורוד אז זה ניראה וילון.
זה גם דומה לאשליה של הגביע והפנים